הקורונה ניסתה להוריד אותי על הברכיים.
אז אמרתי לה: סבבה, רק תביאי סקוץ'.
שום דבר לא הכין אותנו למגפת הקורונה.
למסכות, לסגרים, למטושים שנכנסו כל כך עמוק לאף עד שהרגיש שהם בתוך המוח,
אבל בעיקר
שום דבר לא הכין אותי לעובדה שאאבד את העבודה הנוחה שלי במשרד פרסום.
שום דבר גם לא הכין אותי להחלטה שלי להתחיל לנקות בתים במקום.
האמת, בהתחלה התביישתי בזה מאוד.
לא ידעתי איך המשפחה, החברים והקולגות יגיבו לשינוי הקיצוני הזה
אבל אחרי קצת מחשבה… אמרתי "יאללה פאק איט."
אני אעשה את זה
ואני אכתוב על זה תוך כדי.
כך נולד "יומנה של מנקה"
אוסף סיפורים ורגעים מהחיים
על הבתים שניקיתי, האנשים שפגשתי
וכל מה שבין לבין.
פרויקט שהתחיל כפוסט פריקה שבועי בפייסבוק
הפך לוויראלי, ועכשיו יוצא לאור כספר הראשון שלי
על הסופרת
"סופרת"… בואו.
חן עזראי היא קופירייטרית
מה שאומר שהיא זו שכותבת על עצמה עכשיו בגוף שלישי ומקווה שזה נשמע טבעי.
אובססיבית לניקיון, לכלבים מכל סוג ולשיחות עם זרים אאוט אוף נוואר.
בכלל לא סובלת מ-OCD, האמת שדי נהנית ממנו רוב הזמן.
60% מתבוננת
40% כותבת
15% דיסקלקולית
ו-132% קוראת לכם לקרוא את הספר!
מי יעוף על הספר?
אם אתם אוהבים לצחוק, בעיקר על עצמכם – הספר הזה בשבילכם.
אם אתם חולי ניקיון או מכירים אחד / אחת כזו – הספר הזה הוא מאסט בשבילם.
אם אתם אנשים מתבוננים, כאלה שמוצאים תובנות קטנות על החיים מכל חתול שמחרבן באמצע הרחוב – הספר הזה בכלל בשבילכם.
אם גם לכם יצא לחשוב על איזה מסקרן זה לנקות בתים של אנשים שמכניסים אתכם לפינות הכי מלוכלכות שלהם – אז הספר הזה ממש בשבילכם ואתם גם ממש דומים לי בקטע מוזר מה קורה??
